דורון זיסו, משרד עו"ד, נוטריון ומגשר 
קניין רוחני, דיני אינטרנט, תקשורת סלולרית ומחשבים,      טל' 077-2152522
ברירת-מחדל  |  English  |  Romanian  |  


התחברות לחברים

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


View Doron Zisso's profile on LinkedIn

תאריך ושעה
 

מונה:

Skype Me™!

 

 

שתפו:
FacebookTwitter

ביקורת ספר: אריה סקופ: המנהל הממוקד: לעשות פחות אבל היטב, הוצאת מטר

דף הבית >> קישורים >> אתרים שימושיים >> ביקורת ספר: אריה סקופ: המנהל הממוקד: לעשות פחות אבל היטב, הוצאת מטר

אריה סקופ: המנהל הממוקד: לעשות פחות אבל היטב, הוצאת מטר

ביקורת מאת עו"ד דורון זיסו (פורסמה לראשונה באתר תפוז) 

כשעלה הרעיון שאכתוב ביקורת על הספר הזה, המחשבה הראשונה היתה: נכון, אני אדם ביקורתי ואני יודע לכתוב, אבל מה לי ולביקורת על הספר הזה? הרי הספר הוא ספר על ניהול ואני איני עוסק בתחום זה ואיני בא ממנו. המחבר, הוא פרופסור לניהול והוא מוכר לציבור בעיקר בזכות זה שהיה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל במשך שנים רבות. החשש הראשון שלי היה שמדובר על ספר שמהלל את  מיקרוסופט. תאגיד שכל אזכור שלו מעורר מייד אסוציאציות לא סימפטיות: גלובליזציה, מונופוליזם, דורסנות, וכמובן, לידי עכשיו נמצא לפטופ שאמור היה להתאים למשימות שגרתיות כמו עריכת מסמכים, גלישה באינטרנט, ניהול דוא"ל וצפיה בצילומים מהטיול האחרון, לפטופ שמריץ כמובן את מיטב התוצרת של מיקרוסופט, אך לפעמים לוקח לו 20 דקות מרגע ההדלקה עד הרגע שניתן לקרוא את החדשות באינטרנט....
בקיצור, לא היה לי יותר מידי חשק לקרוא את הספר, אבל, ברגע שלקחתי אותו לידיים והתחלתי לקרוא את פתח הדבר, כל הדעות הקדומות נשארו מאחורה. ליתר דיוק, זה קרא ברגע שנתקלתי במשפט הבא:
"האופן שבו כתבתי את הספר מאפיין את אורח החיים הדיגיטלי: אני מאמין שבדור הנוכחי איננו מפסיקים אף פעם ללמוד. כאשר אני רואה אנשים שיושבים ומקשיבים להרצאה ולא רושמים אף מילה, הדבר נראה לי תמוה. אצלי מחשב הכיס מוכן תמיד לרישום רעיונות חדשים. בדרך זו אספתי הרבה מאוד רעיונות שיישמתי בתרבות הניהולית שיצרתי."
מי שרוצה לדעת במה עוסק הספר ואיך הוא בנוי, ימצא את התשובות בהקדמה שאריה סקופ כתב בעצמו. לדעתו הספר נועד  לכל המנהלים הרואים בניהול עובדים שליחות; מנהלים המעוניינים להפוך את החברה שלהם למצוינת ומסכימים כי זו הדרך הנכונה להביא ערך למשקיעים. הספר נועד לאלה הסבורים שטכנולוגיה יכולה להפוך אותם למנהלים טובים יותר, ואת עסקיהם לתחרותיים – ולא לבעלי ״פוביה טכנולוגית״ החשים שמחשב אישי, דואר אלקטרוני ומידע מפריעים להם בניהול. מייד שאלתי את עצמי האם ספר מהסוג הזה יכול לסייע למנהל של מועדון כדורגל או כדורסל מצליח. בסופו של יום, גם אלה עסקים וגם שם יש צורך בחזון ובערכים כמו להט, מצויינות, זריזות, יושר, כבוד לאדם.
הספר אמור לדון בעיקר בתרבות הניהולית שהמחבר יצר בתפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל. ברור לכולנו שבלי מיקרוסופט האמריקאית/העולמית, לא היתה מיקרוסופט ישראל ולכן, מייד מתעוררות שאלות כגון האם ועד כמה התרבות הניהולית האמריקאית מתאימה לאירגון ישראלי, האם יש הבדלים מחוייבי המציאות ומהם. כעו"ד עניינה אותי ההתייחסות השונה בין ישראל לארה"ב מונח היושר ולתדמית הדבקה בעובד, לפי דיווחי ההוצאות שהוא הגיש לחברה. גיליתי איך אדם ישר עלול להצטייר כלא ישר בעיני מנהליו, בגלל אופי הדיווח, שאינו תואם את התרבות הניהולית של החברה בה הוא עובד.
כדי להסביר לקורא איך מיקרוסופט רואה את עצמה, מי בעיניה שותף אסטרטגי ומי מתחרה, הוא מספר את תמצית הנרטיב של הפיכתה למובילת שוק בכמה תחומים מרכזיים. אנו למדים על כך שכניסת ענקית התוכנה לתחומים כמו היישומים המשרדיים, מערכות ההפעלה לשרתים ואפילו מערכות ההפעלה למחשבי כף יד ולטלפונים סלולריים חכמים, נבעה מי אי נכונותם של שחקנים מובילים להשתכנע ולפתח את מוצריהם כתואמי מערכת חלונאית. ראויה לציון היא פרשת חיסולה של נטסקייפ, כמי שהעזה לאיים בגלוי וכנראה ללא בסיס עובדתי על מרכזיותה של מיקרוסופט בעולם המחשוב. אפשר לומר שהמחבר מציג את פרשת נטסקייפ כאירוע מכונן עבור מיקרוסופט, אירוע שהפך אותה מבית תוכנה שעסק בעיקר בפיתוח בפלטפורמות תוכנה למחשבים אישיים, לחברת אינטרנט הספר מאפשר להבין מה מוביל את החברה להיכנס לנישות, כמו יצור עכברים, קונסולות משחק ונגנים ניידים ומצד שני, לא להיכנס לתחומים כמו תוכנות אנטיוירוס וחומת אש. אפשר לומר שמיקרוסופט העולמית הניחה כמה אבני יסוד בתולדות העולם הפוסטמודרני הדיגיטלי. ומסתבר שלמיקרוסופט ישראל, בתור נושאת הדגל של הכללת העברית בכל מוצר של ענקית התוכנה, והפיכתו לנגיש ונח למשתמשים שאינם דוברי אנגלית, היתה השפעה על כמה החלטות של ראשים מיקרוסופט, כולל על ביל גייטס. שיעשע אותי לקרוא שבתקופה מסויימת ביל גייטס לא הסכים להקים מרכז פיתוח בישראל, מכיוון שחשש שישראל היא מדינה פירטית, "מדינה של דיסק אחד". עוד יותר שיעשע אותי לקרוא כל מיני ציטוטים חביבים, שמסתבר, אריה סקופ די אוהב ללקט, כמו למשל, ההכרזה של הארלי דייוידסון האגדית, שהיא אינה חברה המוכרת כלי תחבורה אלא חברה שמאפשרת לרואה חשבון בן 43 לרכב לבוש בגדי עור דרך ערי שדה ולהפחיד את העוברים והשבים.

הספר הצליח להעשיר אותי במידע שהיה לי חדש ולשכנע אותי שמיקרוסופט היא חברה שיותר משהיו לה מוצרים מדהימים, היתה לה חזון והיא ידעה לממש אותו. החזון הזה השפיע על העולם ועל חייו של כל אדם שחי בסוף המאה ה - 20 במדינה שאינה שייכת לעולם השלישי וגם על חייהם של רבים אחרים. בדרך לשינוי, כמה מתחרים נעלמו מהזירה וכמה חברות הפכו לשותפות דרך, מה שהביא גם עליהן שינויים לא זניחים.

קצרה היריה לפרט כאן את כל הנושאים בהם דן הספר, אומר רק שלא רק מי שמתעניין בניהול חברות ענק, אלא גם כל מי שמתעניין בהיסטוריה הדיגיטלית של העולם, יכול לקבל פרספקטיבה מיקרוסופטית ישראלית, מוגשת בצורה ברורה וידידותית לקורא, יוכל להפיק תועלת והנאה מספר זה.

שלח לחבר הדפס
שתף

[חזור למעלה]

כל הזכויות שמורות לעו"ד דורון זיסו © copyright 2004 - 2015

קידום אתרים     הוספה למועדפים    הפוך לעמוד הבית    מפת האתר

התוכן באתר אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף להתיעצות פרטנית עם עורך דין. כל המסתמך/ת על המידע באתר, עושה זאת על אחריותו/ה בלבד.

לייבסיטי - בניית אתרים