דורון זיסו, משרד עו"ד, נוטריון ומגשר 
קניין רוחני, דיני אינטרנט, תקשורת סלולרית ומחשבים,      טל' 077-2152522
ברירת-מחדל  |  English  |  Romanian  |  


התחברות לחברים

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


View Doron Zisso's profile on LinkedIn

תאריך ושעה
 

מונה:

Skype Me™!

 

 

שתפו:
FacebookTwitter

היבטים משפטיים בהזמנת אתר אינטרנט מבונה אתרים

היבטים משפטיים בהזמנת אתר אינטרנט והקמתו

מאת עו"ד דורון זיסו

 

מבוא: אתר אינטרנט הוא "מוצר היי-טק". רבים מאיתנו מגלים בימינו שאנחנו מאד זקוקים למוצר הזה, או שפשוט אנחנו רוצים שיהיה לנו אחד כזה, בין שסיבותינו עיסקיות ובין אישיות. ואולם, רבים המעוניינים להקים ולנהל אתר אינטרנט משל עצמם, אך לא ברורים להם הצרכים שלהם. כפי שאדם הרוכש דירה, מכונית, מחשב אישי או מצלמה, שצריך לברר עם עצמו מה הצרכים שלו, מה הדרישות המינימליות מהמוצר, מה התקציב שיוקדש לרכישה, מה המפרט הדרוש לו, מה תנאי התשלום וכד', לרבים ממזמיני האתרים המהות, המפרט, האיפיון של אתר אינטרנט כלל לא ברורים. הדבר נובע מכך שאתר אינטרנט הוא יצירה מורכבת מרכיבים שונים ומכך שהוא מוצר וירטואלי בלתי מוחשי, או בעצם מוצר ממציג מידע על גבי חומר מחשב ופלט ומבצע תפקידים שונים.

אתר האינטרנט - יצירה מורכבת: אתר אינטרנט הינו אוסף של עמודי אינטרנט, יצירה מורכבת מרכיבים שונים:

א. רכיבי התוכנה: התבנית של האתר והמודולים.  התבנית של האתר היא אותה תוכנה שמפעילה את האתר וכוללת את תוכנת ההפעלה ("המשרד האחורי" -  backoffice) המסגרות ואת הפונקציות העיקריות של האתר, שהן עריכת והצגת תוכן טקסטואלי, ויזואלי ואחר על גבי האינטרנט, ואילושהם כלי ניווט וסידור של עמודי אינטרנט בתוך האתר. המודולים הם תוכנות או רכיבי תוכנה המסוגלים לתפקד ביחד עם התבנית בתוך האתר, ולבצע תפקידים שונים על גבי האינטרנט. מודולים נפוצים הם מודול של פורומים, מודול של גלריות תמונות, מודול של איגרת דוא"ל למנויים, מודול של מסרים מיידיים ושיחות (צ'אט), מודול של "חנות וירטואלית", מודול של מכירות פומביות מסוגים שונים, מודול של חיפוש בתוך האתר או מחוצה לו, מודול של יצירת קשר בין מנויים דמוי דוא"ל, מודול של נגן מדיה, מודול של מחשבון מיוחד, מודול של לוחות מודעות, מודול של בלוג/ים, מודול של וויקי, מודול של מאמרים, מודול של שאלות ותשובות, ועוד אלפים רבים. מודולים אלה בעצם יוצרים את הגיוון ואת היחוד של כל אתר.

ב. הגרפיקה של האתר: מדובר על יצירה שהיא העיצוב הכללי של האתר, הכוללת לפעמים רכיבים או שימוש ברכיבים שהם בעצמם יצירות, כגון פונטים, ציורים, איורים וצילומים המשמשים בכותרת או כרקעים לעמודים השונים.

ג. רכיבי תוכן האתר, הקרויים גם "תכנים" ו"מידע". באתר אינטרנט עשויים להימצא תכנים ממקורות שונים רבים ומגוונים, טקסטים, לרבות מאמרים, הודעות, תגובות ותגובונים (talkback)  צילומים, סרטונים וסרטי קולנוע, תכניות טלוויזיה, קבצי אנימציה מסוגים שונים, צלילים ומוזיקה, טבלאות, מפות, אוספים של נתונים, תוכנות לרבות משחקים, קישורים ואוספי קישורים וכד'. רוב רובם של התכנים והמידע הם יצירות שעלולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים, חלקם יהיו שייכים לבעל האתר, חלקם לצדדים שלישיים לרבות גולשי האתר ובינהם עלולים תמיד להימצא קבצים בלתי מורשים.

האתר הוא מוצר וירטואלי. המזמין בד"כ רואה את המידע ואת התפקודים שאתר מציע לגולשים ולפי אותה התרשמות מתחיל לבנות לעצמו בראש את הקונספט של האתר שהוא רוצה להזמין, הוא אינו רואה את הרכיבים האחוריים המפעילים את האתר. דברים נוספים שלא ניתן לראות אך שייכים פעמים רבות לאותה חבילה שהלקוח רוצה לרכוש, הן היקף האכסון והתעבורה של האתר, שזה אומר, כמה מקום תופס האתר על המחשב/השרתים המארחים, עד כמה ניתן להגדיל את הקיבולת שלו מבחינת נפח הנתונים ומספר העמודים, ומה כמות המבקרים שהאתר יכול לקבל בפרק זמן מוגדר, או ליתר דיוק, כמות העברת הנתונים שהוקצתה לו ע"י המארח.  לפעמים נוצר פער בין ציפיות המזמין לבין החבילה שהוא רכש. קורה גם שהמזמין לא מודע לכך שחובת גיבוי התכנים של התר עליו ולא על הבונה.

מבחינת הלקוח, האתר הוא חבילה אחת, והוא רואה לפעמים בטעות את בונה האתר כאחראי לתכונות שלא בשליטתו, כגון מהירות האתר, שהיא בעצם נקבעת ע"י גורם אחר והוא בעצם הארח. המארח עשוי להיות אחראי גם לנפילות של האתר, כאשר השרתים שלו או חלק מהם נופלים. גם נושא האבטחה של האתר עשויה להיות נשלטת ע"י המארח. נושא האבטחה בשרתי תשלומים הינה לפעמים באחריות גורם נפרד.

בחירת שם האתר ושם המתחם. זהו נושא שהתייחסנו אליו במאמר נפרד. כאן נדגיש שאתר אינטרנט שאין לו שם מתחם משלו והוא מצוי בתת מתחם של בונה האתר, כמעט בלתי אפשרי למצוא אותו.

קידום האתר במנועי החיפוש. גם זה נושא טכנולוגי שעלה בשנים האחרונות. רבים הקימו ורכשו אתרי אינטרנט וציפו שאתרים אלה יעשו גדולות ונצורות עבורם במשך 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה ואז גילו לאכזבתם שאמנם האתרים תמיד ברשת, אך איש לא מגיע לאתרים שלהם ויש צורך בפעילות ובתקציב נוסף על מנת שהאתר יהיה קל לאיתור במנועי חיפוש, לפי ערכי חיפוש (מילות חיפוש) טובים.

אופי האתר - סטאטי או דינמי, תחזוקתו והעברתו. גם כאן אנו מדברים קודם כל על טכנולוגיה. אתרים סטאטיים היו מקובלים בראשית האינטרנט, אלה היו אתרים שכמעט כל שינוי בהם חייב שינוי של קוד התר, כלומר תכנות. באתרים אלה, או שהאתר היה מועלה ונשאר כמעט ללא שינויים, או שהמזמין היה צריך להזמין ולשלם כל שינוי אצל בונה האתר. בשנים האחרונות מקובל להקים רק אתרים דינמיים, אלה אתרים שהמזמין יכול להעלות תכנים לאתר בכוחות עצמו ללא כל ידע בתכנות ולפעמים אפילו להוסיף לבד מודולים חדשים ללא צורך לפנות לבונה האתר או לקבלת תמיכה ממנו. יחד עם זאת, רצוי שגם בהזמנת אתר דינמי, המזמין ידאג שהחבילה שהוא רוכש תכלול הדרכה ראשונית ותמיכה מסויימת לאחר העלאת האתר לאוויר ע"י הבונה. צריך לבדוק האם ניתן יהיה להעביר את האתר מהשרת עליו ימקמו הבונה לשרת אחר והאם יהיה צורך בשינויי תוכנה לשם כך.

הזהרה מפני מציאות והצעות זולות במיוחד. מומלץ כי מזמין האתר יאסוף מידע ויגיע להבנה מינימלית בנושאים אלה, על מנת לדעת מה עליו לדרוש מבונה האתר. כמובן שכמו בכל בחירת בעל מקצוע, לפני בחירת בונה האתר, צריך לזכור שבונה אתרים זה לא מקצוע שמחייב רישוי וכל אדם בישראל זכאי לעסוק בבנייה ושווק של אתרים, גם אם לא למד בשום קורס ולא קיבל שום תעודה. צריך לקבל המלצות, להתרשם ולבדוק את מהימנותו המקצועית והעיסקית של בונה האתר. רבים מעסקי בניית אתרים קוראים לעצמם בשם "חברה" למרות שלא הוקמה חברה ברשם החברות במשרד המשפטים. לא כל עסק שיש לו נייר מכתבים ולוגו יפה הוא "חברה". העניין הוא  שרבים מתפטאים להצעות זולות וצריך היות ערניים ולהבין שבונה אתרים אמיתי ומקצועי לא יכול לתת שירות במחיר אפסי. מחיר זול מאד חייב להדליק אצל המזמין נורות אזהרה. כאשר המחיר זול מאד, יש חשש שהאתר מוצע על ידי אדם לא מקצוע ויתכן אפילו שמדובר על הצעה לבנות אתר שייבנה על יסוד פגיעה בזכויות של צדדים שלישיים ("קוד גנוב"). החשש הוא לא רק מפני הגשת תביעה שתגרור צו מניעה, הורדת האתר ותשלום פיצויים כבדים, אלא גם חשש שהאתר יהיה מלא תקלות ("באגים") שנובעים מכך שהוא לא הותאם לשרת ויכול לעבוד רק על שרת של הבעלים החוקיים של זכות היוצרים בקוד.

ההיבטים המשפטיים של הקמת אתר אינטרנט:

1. הזמנת אתר אינטרנט יכולה להיות דומה לרכישת מוצר מדף מוכן (תוכנת מדף) ויכולה להיות דומה להזמנה של עבודת בנייה 0.(עבודת קבלנות) או תכנות תוכנה מחוייטת אישית. יש כמובן מזמינים רבים שזקוקים לאתר פשוט למדיי, אז מוצר מדף יכול להתאים לדרישותיהם. יש כאלה שיש להם דרישות מיוחדות וצריך לשים לב לכך לפני ההזמנה. בכל מקרה, צריך לשים לב לכל הדברים שפורטו לעיל. צריך להבין שהזמנת האתר מחייבת עריכת הסכם כתוב וחתום, שכולל את כל המפרט והדרישות של הלקוח.

2. צריך לשים לב לזהות הגורם איתו מתקשרים.  אין שום פסול בלהיות עצמאי (עוסק מורשה או עוסק פתור) וגם לא שותפות אפילו בלתי רשומה, כאמור רבים מבעלי העסקים חושבים שלהיות חברה זה יותר מכובד, וקוראים לעצמם חברה, למרות שלא הוקמה חברה ולא נרשמה. מה שחשוב למזמין הוא שאכן ידע אם מי הוא מתקשר. אם מדובר על עצמאי שקורא לעצמו חברה, על הרוכש לדעת מי אותו עצמאי, שמו המלא ומספר תעודת הזהות שלו. פרטים אלה אמורים להופיע בחשבוניות המס ובקבלות של בונה האתרים ואינם יכולים להיות סודיים.

3. בוני אתרים רבים משתמשים בטפסים מוכנים מראש להזמנת אתרים. אין בזה פסול, אולם צריך לשים לב שטופס כזה יכלול גם את התחייבויות הבונה, לרבות מועדי מסירת האתר, העלאתו, בצגת סקיצות גרפיות, מתן הדרכה ללקוח וכד'. הזמנה שכוללת רק או בעיקר חובות הלקוח ופתור מאחריות לבונה האתר, פסולה. הסכם ההזמנה צריך להיות מאוזן וצריך להיחתם על ידי שני הצדדים.

4. מה שלא כתוב בהסכם, לא מחייב. כך למשל, אם בונה האתר לא התחייב לרכוש שם מתחם, העלות היא על המזמין. אם הוא לא התחייב לבצע קידום כלשהו, הוא לא חייב. אם הוא לא התחייב לתת הדרכה ולבצע תחזוקה כלשהי, הו לא חייב.

5. צריך להבין שאתר אינטרנט הוא קודם כל תוכנה ולכן, אין תוכנה מושלמת וחפשיה מכל תקלה. מקובל מאד שהסכם כולל התחייבות בונה האתר לתקן תקלות תוכנה, אך מצד שני, מקובלים תנאי פטור והגבלת אחריות.

6. אחד הנושאים החשובים  הוא נושא זכויות היוצרים. כעיקרון, זכות היוצרים ביצירה שייכת ליוצר אלא אם כן הוסכם אחרת עם המזמין. במידה ובונה האתר משתמש בתוכנת צד שלישי לבניית האתר, לרבות תוכנה שמופצת בקוד פתוח, הוא כפוף לרשיונות ההפצה ולא יכול להעביר למזמין את הזכויות. על המזמין להבין את ההבדל בין זכות יוצרים ורשיון. כעיקרון, יש אין סוף אפשרויות ברשיונות. רשיון יכול להיות בלתי הדיר, לצמיתות, בלעדי, או לא. המשמעות של הרשיון היא שהמזמין צריך להבין ולדעת, אם צפויים לצוץ אתרים זהים או דומים מאד מבחינת העיצוב לאתר שלו, אם מותר לו לעשות שינויים בתוכנות האתר או בעיצוב או שאם ירצה שינויים יזדקק כל פעם לבנות לבונה האתר המקורי ומן הסתם, לשלם. בשים לב למורכבות הנושא, כאשר מדובר באתר יקר שמיועד למטרות מסחריות, מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין מומחה לדיני אינטרנט וזכויות יוצרים.

7. צריך לבדוק עם בונה האתרים האם הוא משתמש בתכנים המגנים בזכויות יוצרים של צדדדים שלישיים. עלומר, למי זכויות היוצרים בגרפיקה, איורים, צילומים ומנגינות המועלות על ידו לאתר. צריך לבדוק שהרשיונות נרכשו ולשמור עותקים של הקבלות. צריך להיזהר מאד עם שימוש בצילומים מאתרים חפשיים, הצילומים עלולים להיות קבצים מפרים. עדיף לצלם לבד ולרכוש צילומים בזול מאשר לקבל אחר כך תביעות של מאה אלף ש"ח על כל תמונה או מנגינה.

8. ניסוח ההסכם צריך להיות ברור. אם לא הבנת או נראה לך שיש בהסכם הוראות שניתנות לפרשנויות שונות, מומלץ לא לחתום, אלא להתייעץ קודם עם עורך דין שמומחה לדיני אינטרנט.

9. יש להקדיש מחשבה לבחירת שם האתר ושם המתחם, ועל כך פירטנו במאמר נפרד.

10. לאחר הקמת האתר והעלאתו, יש צורך לודא שבעל האתר לא יעלה ולא ירשה לגולשים להעלות לאתר תכנים פליליים, בלתי חוקיים, גזעניים, מסיטים, מכחישי שואה, תכנים המוגדרים כתועבה למעט במסגרות סגורות, וכן להיזהר מפרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, פגיעה בזכויות יוצרים, בסימני מסחר ושרות, אפילו בלתי רשומים וכד'. גם בעניין זה, מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המומחה לדיני אינטרנט. מומלץ לפקח על המתרחש במסגרות כגון פורומים, קבוצות דיון, מועדונים, בלוגים, חדרי שיחה שאינם פרטיים, על מנת לוודא שלא מתרחשת שם פעילות בלתי חוקית.

11. במידה והאתר מאפשר פעילות אינטראקטיבית של גולשים, לרבות העלאת תוכן גולשים, הפעלת משחקים וניהול מסחר אלקטרוני על גבי האתר, יש צורך לנסח תקנון ולא לאפשר השתתפות באותן פעילויות למי שלא קיבל על עצמו את התקנון. מומלץ מאד שהתקנון יערך על ידי עורך דין מומחה לדיני אינטרנט. כמובן שבעל האתר עצמו ועוהדיו או עוזריו צריכים להקפיד בעצמם לא להפר חוק. על התקנון לכלול גם הגבלות ושחרור מאחריות לבעל האתר ולעובדיו, ככל הניתן במסגרת החוק.

מאמר זה אינו מתיימר להוות יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לו, אלא ממהווה מידע כללי. בכל מקרה מומלץ להתייעץ באופן פרטני עם עורך דין.

   

שלח לחבר הדפס
שתף

[חזור למעלה]

כל הזכויות שמורות לעו"ד דורון זיסו © copyright 2004 - 2015

קידום אתרים     הוספה למועדפים    הפוך לעמוד הבית    מפת האתר

התוכן באתר אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף להתיעצות פרטנית עם עורך דין. כל המסתמך/ת על המידע באתר, עושה זאת על אחריותו/ה בלבד.

לייבסיטי - בניית אתרים