זכויות יוצרים, מיתוסים,דעות קדומות,הפרת זכות יוצרים,ניהול אתר אינטרנט, זכויות יוצרים באינטרנט,עורך דין לאינטרנט, יעוץ משפטי לאינטרנט,דורון זיסו, משרד ערך דין, נוטריון, מגשר, בורר, נוטריון רומנית אנגלית - מיתוסים ודעות קדומות לגבי זכויות יוצרים
         דורון זיסו, משרד עו"ד, נוטריון ומגשר 
קניין רוחני, דיני אינטרנט, תקשורת סלולרית ומחשבים,      טל' 077-2152522
ברירת-מחדל  |  English  |  Romanian  |  


התחברות לחברים

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


View Doron Zisso's profile on LinkedIn

תאריך ושעה
 

מונה:

Skype Me™!

 

 

שתפו:
FacebookTwitter

מיתוסים ודעות קדומות לגבי זכויות יוצרים

מיתוסים ודעות קדומות על זכויות יוצרים באינטרנט

מאת עו"ד דורון זיסו

1. האם נכון שזכויות יוצרים הם דבר חדש שהתפתח רק בשנים האחרונות?

לא נכון! זכויות היוצרים כפי שאנחנו מכירים אותן התפתחו לאחר המצאת הדפוס על ידי גוטנברג ובצורתן המודרנית, הן מקובל לחשוב שהחוק החרוט הראשון שהכיר במפורש בזכויות היוצרים הוא חוק אנגלי משנת 1710 הידוע כ"החוק של אן". לפני אותו החוק, עיקר ההגנה על זכויות יוצרים נעשתה באמצעות רשיונות ופריווילגיות מאת הריבון. החוק של אן קבע שליוצר זכות הבלעדין להעתיק ת יצירתו ולמכור את העותקים. תחילה היתה זכות זאת תקפה למשך שבע שנים ולאחר מכן, התקופה הוארכה ל - 14 שנים ולתקופות נוספות. היום ברוב מדינות העולם, זכות היוצרים מוגנת לתקופות שבין 50 ל 100 שנים מהיצירה או ממות היוצר.

2. האם נכון שאם היוצר הוא לא ישראלי, מותר להעתיק את היצירה?

לא נכון! הדין הישראלי, זכות היוצרים היא אוניברסלית. כמו הדין ברוב מדינות העולם מגן על זכויות היוצרים ללא קשר לאזרחותו או למקום מגוריו. ההגנה שונה מההגנה המוענקת לפטנטים ולסימני מסחר, שהיא מוגבלת לטריטוריה של המדינה בה ניתנת ההגנה.

3. האם נכון שכאשר בעל זכות יוצרים מפרסם יצירה באינטרנט (למשל מפרסם מאמר, צילום, שיר) הוא מאבד את זכות היוצרים שלו?

לא נכון! זכות היוצרים לא נאבדת ולא פוקעת עם פרסום היצירה באינטרנט. זכות היוצרים "נאבדת" כאשר בעל הזכות (שאינו תמיד היוצר) מוותר על הזכות ומעביר אותה לנחלת הכלל. אפילו העמדת היצירה לרשות הציבור להעתקה ללא תנאים אינה מהווה ויתור או אבדן הזכות, אלא סוג של רשיון.

4. האם נכון שמותר להעתיק באופן חפשי יצירות אם מצאנו אותן בפורומים, בבלוגים או ברשתות חברתיות ואתרי שיתוף תוכן כגון youtube?

לא נכון! הרבה מאד פעמים היצירות שנמצאות על פלטפורמות אינטרנט כגון בלוגים, פורומים, קבוצות דיון, רשתות חברתיות ואתרי שיתוף תוכן הועלו לשם ללא קבלת רשות מבעלי הזכויות. המדובר במה שמכונה "עותקים מפרים" אין לאיש זכות לקחת עותק מפר ולהעתיקו ו/או לפרסמו באתר שלו או בכל מקום אחר. מילות המפתח בדיני זכויות יוצרים הן "קבלת רשות" ו"שימוש הוגן". את הרשות ניתן לקבל, לא ניתן לקחת לבד, בדיוק כפי שלא ניתן, מבחינה חוקית, לקחת מכונית של מישהו אחר בלי לקבל את רשותו. גם המונח "שימוש הוגן" שהוא מונח מאד מורכב ולא קל להגדרה אינו פיקציה. אכן, ישנן הגנות בדין לסוגים מסויימים של שימוש, אך הגינות השימוש תמיד תיבחן על ידי בית המשפט ואכן השימוש חייב להיות הוגן כדי שהמשתמש בלי רשות יוכל לחסות תחת כנפי ההגנה החוקית.

5. האם נכון שאם אני נותן קרדיט ליוצר, מותר לי להעתיק את היצירה לאתר שלי?

לא נכון! נושא הקרדיט, או מתן היחוס ליוצר, הוא חלק מאותה זכות שהחוק קורא לה הזכות המוסרית. זוהי זכות נפרדת מזכות היוצרים. מתן קרדיט לעולם אינו תחליף לקבלת רשות להשתמש.

6. האם נכון שמותר לי להעלות לאינטרנט שירים או סרטים מדיסקים שקניתי או שנקנו בחנויות חוקיות וקיבלתי אותם במתנה?

לא נכון! עותקים מורשים נמכרו תחת רשיונות. הרשיון שבאותו דיסק איננו כולל היתר להעמיד את היצירות לרשות הציבור או לבצע ביצועים פומביים של אותן היצירות.

7. האם נכון שמותר לי להעתיק כל יצירה שלא נדרשתי לשלם עליה?

לא נכון! דרישת התשלום אינה מהותית. קבלת הרשות לשימוש היא מהותית. כאשר מוצאים עותק של יצירה באינטרנט, צריך לבדוק איזה סוג עותק הוא (מורשה או מפר). אם העותק הוא מפר, מן הסתם אסור להעתיקו ואם העותק הוא מורשה, צריך לבדוק תחת איזה רשיון הוא פורסם, כלומר, מה בדיוק הרשה בעל הזכויות לעשות עם העותק. לפעמים מותר להעתיק רק למטרות מסויימות, למשל, מותר להעתיק למטרות פרטיות אך לא למטרות מסחריות.

8. האם נכון שאם קיבלתי מצגת בדוא"ל, מותר לי להפיץ אותה הלאה?

לא נכון! דוא"ל הוא דרך להפצת תכנים באינטרנט. אין בחוק הגנה מיוחדת לדרך הפצה זו, היכולה להכשיר העתקת עותקים מפרים.

9. האם נכון שמותר לתת קישורים לעותקים מפרים, אם העותקים נמצאים באתרים של מישהו אחר? הרי הבסיס של האינטרנט הוא מתן קישורים. מתן קישור אינו העתקה, זו בסך הכל הצבעה על מקום.

לא נכון. אמנם לא צריך לקבל רשות על מנת לתת קישורים ואכן מתן קישורים הוא חלק מהמהות של האינטרנט, אך מהות זה דבר אחד וחוקיות היא דבר שונה. נכון שברוב המקרים, מותר לתת קישור, אך יש לבחון את הדברים בהקשרם ובראיה רחבה. אם למשל, אתר אינטרנט עוסק בהפניית גולשים לאתרים שבמהותם הם אתרים מפרים, כגון אתרים של תוכנות פרוצות, אתרים שמכילים סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, אתרים שמפנים לתוכנות שיתוף קבצים בין גולשים וכיוצא באלה, יש סיכוי סביר ביותר שאם בעל אתר כזה ייתבע לדין, בית המשפט יכיל עליו את דוקטרינת "ההפרה התורמת" כלומר, יקבע שבהתנהגותו הוא תורם להפרת אותן יצירות של התובעים ולכן, הוא נושא באחריות משפטית להפרה ולתוצאותיה.

10. האם נכון שיצירה שלא מסומנת במילה copyright או בסמל של האות c בתוך עיגול או במילים כל הזכויות שמורות או בסימון דומה, מותר להעתיק?

לא נכון! בדין הישראלי, הסימון אינו מהותי. הנחת המוצא היא שכל יצירה מוגנת ולא שיצירה לא מסומנת, חפשית. כאשר היצירה לא מסומנת, עדיין חובת הרוצה להעתיק, לברר אם קיימת הגנה או לא.

כל האמור במאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי אלא הינו מידע כללי בלבד. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מומחה בדיני אינטרנט וזכויות יוצרים.


דורון זיסו ושות' - משרד עו"ד וגישור

שלח לחבר הדפס
שתף

[חזור למעלה]

כל הזכויות שמורות לעו"ד דורון זיסו © copyright 2004 - 2015

קידום אתרים     הוספה למועדפים    הפוך לעמוד הבית    מפת האתר

התוכן באתר אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף להתיעצות פרטנית עם עורך דין. כל המסתמך/ת על המידע באתר, עושה זאת על אחריותו/ה בלבד.

לייבסיטי - בניית אתרים