איסור "דואר זבל" דואר פרסומי (spam)

ב-1/12/2008 יכנס לתוקף תיקון החוק המגביל את שליחת ההודעות המסחריות המטרידות, המכונות "דואר זבל" באמצעות דואר אלקטרוני, מסרונים (SMS), פקס ומערכות חיוג אוטומטיות.

עיקר החוק הוא איסור לשלוח הודעות בעלות תוכן מסחרי פרסומי באמצעות תקשורת בזק, ללא אישור בכתב מראש ממקבל הפרסום.

החוק נועד לפתור מגוון בעיות שהתעוררו כתוצאה ממשלוח פרסומות באמצעים של תקשורת בזק (תקשורת בזק היא טלאקומוניקציה לאו דווקא על תשתית של חברת בזק בע"מ), הטרדת הציבור, הפצת והחדרת קבצים מזיקים (כגון נגיפי מחשב, רוגלות וכד') למחשבים ולרשתות תקשורת, פגיעה בפרטיות והקטנת התעבורה בשרתי הדוא"ל. כמו כן, יש סבורים כי דוא"ז פוגע בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני ובמסחר בכלל.

יצויין כי חלק גדול דואה"ז שכל אחד מאיתנו מקבל, איננו נשלח משטח מדינת ישראל או בשליטתה וגם המזמינים או הנהנים הפוטנציאליים הינם מעבר לים, החוק כמובן אינו מסייע לנו להתמודד איתם. כמו כן, קיימים סוגים נוספים של דוא"ז שאינם נופלים לתוך הגדרת החוק, כגון, פרסומים בעלי תוכן פוליטי, מפלגתי, חברתי, ספורטיבי, תרבותי, דתי או אנטי -דתי וכד'.

על החוק החדש נמתחה לא מעט ביקורת, בעיקר בשל כך שהוא עשוי להעמיק את הפער בין העסקים החזקים והעשירים, היכולים לפרסם את מוצריהם ואת שרותיהם בדרכים רבות, כגון פרסומות בטלוויזיה, בעיתונות, בבתי קולנוע, באתרי אינטרנט בעזרת פסי פרסומת, פרסומות קופצות למיניהן, בפרסום חוצות, בעוד העסקים הצעירים והיותר חלשים שיכלו להרשות לעצמם רק פרסום זול בתקשורת בזק, יהיו עכשיו עוד יותר מוגבלים או משוללי יכולת לפרסם.

.

להלן הסבר על החוק:

.

מהו "דבר פירסומת"?

מסר מופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד מכירת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

.

מיהו "מפרסם"?

א. מי ששולח בפועל פרסום,

ב. חברות שירותי דיוור מקוון,

ג. מי שפרטיו מופיעים בפרסום,

ד. מי שהפרסום נועד לקדם את מטרותיו.

אם כן, נראה שקיימים סוגי דואר פרסומי מסחרי שאינם נופלים בתוך הגדרת החוק. למשל הודעת יח"צ בה מודיע עסק מסויים כי זכה בפרס, כי ניצח בתחרות, כי סקר מצא שהוא הטוב ביותר במבחן מסויים, הזמנה לאירוע פתיחה של עסק כשהכניסה אינה כרוכה בתשלום, הזמנה להרצאה ועוד.

מתי מותר לשלוח פרסום?

אם מקבל הפרסום מסר בעבר פרטי התקשרות למפרסם כלשהו, הוא יוכל להמשיך ולשלוח לו פרסומות – אם מדובר בפרסומת לשירותים או מוצרים שהנמען ביקש בעבר לקבל עליהם מידע. בכל מקרה אחר, נדרש אישור של המקבל בכתב על מנת לקבל פרסום.

מתי מותר לשלוח פרסום חדש?

אלה עיקרי הכללים:

אסור לשגר דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או SMS ללא קבלת הסכמה מפורשת מן הנמען שאינו בית עסק.

הסכמה צריכה להיות באחת הדרכים הבאות:

א. בכתב

ב. בהודעה אלקטרונית

ג. בשיחה מוקלטת

.

אם הנמען בית עסק – ניתן לשגר באופן חד פעמי הצעה להסכמת קבלת דברי פרסומת ללא הסכמה מפורשת מראש.

מתי בכל זאת מותר לשגר דבר פרסומת ללא קבלת הסכמה מפורשת?

בתנאים הבאים  (התנאים מצטברים ולא חלופיים):

א. הנמען מסר את פרטיו במהלך רכישה של מוצר או שירות או במהלך מו"מ לרכישה כאמור (כלומר גם אם טרם רכש) והמפרסם הודיע לו כי הפרטים ישמשו לו למשלוח דבר פרסומת.

ב. המפרסם נותן הזדמנות להודיע על סירוב קבלת דבר פרסומת והנמען (עוד) לא הודיע.

ג. דבר הפרסומת מתייחס למוצר ולשירות מסוג דומה למוצר או שירות שנרכש או שהתנהל לגביו מו"מ.

ד. לנמען זכות להודיע בכל עת כי לא רוצה יותר לקבל דבר פרסומת.

ה. הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום (למעט עלות משלוח ההודעה).

ו. ההודעה תהיה בכתב או בדרך שבה שוגר לפי בחירתו של הנמען.

מהו אופן משלוח הפרסומת המותרת?

המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת.

אם זו הודעה אלקטרונית: בכותרת ההודעה (כותרת המייל המופיעה במסך "דואר נכנס").

שמו של המפרסם, כתובתו ויצירת קשר עמו.

מתן זכות סירוב קבלת דבר פרסומת ודרך סבירה למשלוחהודעת הסירוב.

פרסומת ב-SMS : יצוין רק שמו המפרסם, דרכי יצירת קשר עמו לצורךמתן הודעת סירוב.

כיצד מפסיקים את הפרסומים?

מקבל זכאי לשלוח למפרסם בכל עת הודעה בכתב שאינו מעוניין לקבל את הפרסומות שלו, והמפרסם יהיה חייב להפסיק לשלוח אותן לאותו הנמען.

.

מה צפוי למפרים?

במשפט פלילי - העונשים שיוטלו על העוברים על החוק

א.  קנס של עד 202,000 ₪ יוטל על מפרסם שלא יקיים את הוראות החוק;

ב.  קנס של עד 67,300 ₪ יוטל על מפרסם שהמסר הפרסומי שלו אינו עומד בדרישות החוק החדש, כגון: חובת הכללת המילה "פרסומת", הצגה ברורה של שמו של המפרסם, כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו, ועוד שורה של תקנות שמגדיר החוק. (סכומי הקנסות לא מופיעים בגוף החוק, קיימת הפניה לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

במשפט אזרחי - כל מקבל יוכל לתבוע 1000 ש"ח פיצוי ממפרסם, על כל הודעת פרסומת שנשלחה אליו בלי שנתן את הסכמתו, גם ללא הוכחת נזק. בכך יאפשר החוק החדש לכל אדםואר ותאגיד לעמוד על זכותנו לא לקבל פרסומות לא מוזמנות  ובמקביל, יאפשר לכל אדם (לא תאגיד) להציף ולמוטט את מערכת בתי המשפט לתביעות קטנות שלא מזמן החלה לטפל בתביעות של עד 30,000 ש"ח.

.

האם גם מי ששלח בטעות הוא אחראי?

א. מי ששלח "ביודעין" נושא באחריות. מבחינת העקרונות הכלליים בתורת המשפט, קיימת חזקה שמי שלח, שלח ביודעין. מי שרוצה לטעון ש"המחשב טעה" יצטרך גם להרים את נטל ההוכחה.

ב. במקרים הבאים, אין למפרסם הגנה:

1. הפרסומת שוגרה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב.

2. המפרסם שיגר בעבר לנמען פרסומת בניגוד להוראות החוק אף שלא ביודעין.

3. דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון עלפי רצף אקראי של אותיות, מספרים או סימנים אחרים.

 דורון זיסו, משרד עו"ד,נוטריון וגישור