מאת עו"ד דורון זיסו
בשעה טובה, החלטתם להקים עסק באינטרנט. כבר ידוע לכם מה יהיה תחום הפעילות של האתר, אבל נשארו שאלות פתוחות רבות, כמו למשל, איזה שם מתחם לבחור ועד כמה האתר החדש יכול להיות דומה לאתרים קיימים.
בגדול, קיימות שתי דרכי התנהלות:
הראשונה היא להקים משהו כמה שיותר מקורי, כמה שיותר שונה מכל מה שמוכר ואז, ברוב המקרים (אבל לא לעולם חוסן) לא תהיה מעל ראשך סכנה מיוחדת של הגשת תביעות נגדך, בגין פגיעה בזכויות קניין.
השניה היא להקים משהו דומה למשהו שכבר קיים. הדמיון יכול להיות בשם מתחם, בעיצוב, ביצירות שכלולות באתר, בשיטות עסקים, בקונספט וכד`. אלא שבעוד הרעיונות חפשיים (אתן דוגמא מאד טריוויאלית, א` הקים לראשונה אתר שמחלק או משכיר תיבות דוא"ל, זה לא מונע מאף אחד אחר להקים אתר שמחלק או משכיר תיבות דוא"ל) ככל שמה שבכוונתך להעלות לאתרך החדש דומה למשהו שמישהו אחר כבר העלה, יש יותר סיכוי שיתפתח עימות משפטי.
חשוב לזכור שיש הרבה מאד דברים שמותרים. רעיונות ושיטות עסקים אינם מוגנים ולא ניתן להגן עליהם, לפחות בדין הישראלי. זכויות יוצרים מבצעים ומשדרים, פטנטי רשומים, מדגמים רשומים, סימני מסחר ושרות רשומים וגם לא רשומים, כן מוגנים. בניגוד לאגדה אורבנית ששמעתי, לא נכון שעו"ד שישאל לדעתו, יומר שכל פעולה אסורה.
הגשת תביעות לבתי משפט לא נעשית על סמך "צדק" או על סמך ודאות של זכיה. עובדה היא שיש כאלה שמגישים תביעות ומפסידים.
התביעות מוגשות לבית המשפט כאשר:
א` התובע מעריך שיש לו סיכויים לזכות
ב` התובע חושב שאם לא יתבע, ייגרם לו נזק קשה
ג` התובע חושב שהוא יותר חזק מבחינה כלכלית ויכול למחוץ את הנתבע תחת הוצאות משפטיות.
אני מניח שיש עוד חלופות, אבל אלה העיקריות.
הרבה פעמים היזם החדש עוד לא גיבש את השקפת העולם העיסקית שלו ולא ברור לו האם הוא רוצה ללכת בדרך החוקית, או בדרך שהיא שטח אפור או אפילו מעבר לקווי החוקיות, אולם בסיכון נמוך להיתבע ולהימצא חייב בדין. כלומר, יש הבדל בין רצון לפעול בצורה חוקית, קרי שאינה פוגעת בזכויות של אחרים, לבין הרצון לצמצם סיכונים משפטיים.
אנשים מפרים כל יום זכויות קניין רוחני של אחרים, מכל מיני סיבות:
א` המפר חושב שבעל הזכויות לא ישים לב או שלא ניתן יהיה לאתר אותו, או שלנפגע אין משאבים (כלכליים ואחרים) לנהל מערכה משפטית.
ב` המפר מחפש דרך מהירה להרוויח כסף ולא ממש מוטרד מבעיות עתידיות או שהוא חושב שכתוצאה מההפרה, הוא ירוויח הרבה יותר ממה שיחוייב בבית משפט, במילים אחרות, העוולה תשתלם לו (או אפילו הפשע ישתלם).
ג` המפר לא יודע או לא מבין את הדין ולא טורח לקבל יעוץ משפטי.
ד` למפר יש נימוק אידיאולוגי והוא מעריך שיוכל לשכנע את בית המשפט לתת לסעיפי החוק הקיים פרשנות יותר מצמצמת ממה שניתנה בפסקי דין בעבר.
ה` תערובת של כמה נימוקים.
ובוודאי, גם כאן יש עוד אפשרויות.
מכאן שלפני שנכנסים למיזם אינטרנטי חדש, משקיעים ברכישת שמות מתחם, בבניית אתרים וביצירת תכנים, חייב היזם הרוצה להצליח, לעשות כמה בירורים:
1. לברר עם עצמו באיזה מישור חוקי ומוסרי הוא רוצה לפעול.
2. לברר מה המצב המשפטי ומה הסיכונים והסיכיים שהמיזם שלו ייכשל מחמת היותו מנוגד לחוק ופוגע בזכויות של אחרים.
3. אם הוא מחליט כי הדרך שלו היא דרך שלא תואמת את דרישות החוק, לברר מהן הסיכונים המשפטיים ומה ההשלכות של ההליכה בדרך זו.
גם מי שמקורי ופורץ דרך איננו חפשי מבעיות משפטיות בבואו להקים עסק באינטרנט.
להבדיל ממי שהולך בדרך סלולה, העלול להסתבך בהפרת זכויות של אחרים, מי שפורץ דרך גם הוא חשוף לאי אילו בעיות משפטיות.
אחת הבעיות האלה היא שכאשר הוא "פורץ דרך" יכול להיות שהוא באמת פורץ גם גדרות. כלומר, פוגע בזכויות הזולת.
בעיה אחרת שתמיד מתעוררת, היא בעיית ההגנה המקסימלית על הנכסים. במקרה הזה, זכויות הקניין הרוחני שלו, וסודות המסחר. הקטנת הסכנה של תחרות לא הוגנת. .יצירת יתרות משמעותי ככל הניתן על מתחרים פוטנציאליים