בחירת שמות מתחם (domain names)
כשמקימים עסק חדש או רוצים להתרחב לכיוון שווקים חדשים, חייבים לחשוב במונחי אינטרנט, גם אם העסק איננו עסק באינטרנט. כידוע, האינטרנט יכולה לשמש ערוץ פרסום מאד יעיל, והמשתמש בכלי זה יכול להגיע דרכו ליותר לקוחות פוטנציאליים מאשר דרך כל אמצעי פרסום אחר. אם העסק מבוסס אינטרנט, הנוכחות והנגישות שלו והנראות בעלי חשיבות עליונה. הכללים הבאים יכולים לעזור בבחירת שם מתחם או שם עסק או מוצר או שרות בעל נוכחות באינטרנט.
בעברית פורסמו כמה מאמרים קצרים על חשיבותו ואופן בחירתו של שם המתחם, אך מדהים לגלות שאיש מהכותבים לא ציין ולו במילים בודדות, את הצורך בשקילת שיקולים משפטיים בבחירת שם המתחם. התעלמות זאת מהבעיות המשפטיות של בחירת שם מתחם מאפיינת את ההתייחסות הכללית של "תעשיית האינטרנט" הישראלית, החל משלב הכשרת בוני האתרים.
במשך שנים רבות, המונח אינטרנט מזוהה עם המונח חופש וכל אחד מאיתנו יכול בעזרת מחשב המחובר לאינטרנט בבית, במשרד, בבית קפה, וכרטיס אשראי לבצע תוך דקות ספורות רישום של שם מתחם חדש. הפעולה הזאת, שמכונה בטעות "קניית שם מתחם" (ולרוב בביטוי היותר עילג "קניית דומיין") היא למעשה רכישת זכות שימוש בלעדית לתקופה מוגבלת, עם זכות להארכת התקופה לפרק זמן נוסף בכל פעם לפני סוף התקופה. לכן חשוב לציין שלאף אחד אין בעלות על שמות מתחם, שכן אצל אף רשם ובאף מדינה בעולם לא ניתן לרכוש את הזכות לנצח.
בחירת שם מתחם כפופה לכללים החלים בבחירת שמות של עסקים, באופן כללי ולכן יש לבחור שם באופן שאינו פוגע בזכויות קנייניות כגון סימני מסחר ושרות, בשמות של תאגדים או מוניטין של עסקים קיימים וכד'. במקרה של ספק, יש להתייעץ עם עו"ד מומחה בדיני קניין רוחני. צריך לזכור שאכן ברוב המקרים, לא מתעוררות בעיות אך הייעוץ נחוץ באותם מקרים המעוררים ספק, במקרים גבוליים ובמקרים בהם לגורם הבוחר את שם המתחם אין די ידע או הבנה בנושא. גם בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים, בין השחור ללבן קיימים שטחים אפורים נרחבים ביותר. חבל להשקיע בבחירת שם מתחם בעייתי מבחינה משפטית, דבר שלפעמים כרוך בהשקעה כספית מעבר למחיר הרישום (גם בגרפיקה ואמצעי פרסום שלא קשורים לאינטרנט, למשל השקעה בחומרי פרסום מודפסים, בכרטיסי ביקור), על מנת להימצא אחר כך במצב הלא נעים שהוצאתם כספים ואתם מחוייבים למסור את שם המתחם למישהו אחר בחינם או במחיר הרישום אצל הרשם ולגרום לבלבול אצל הלקוחות .
כאשר אנו בוחרים שם לחברה בע"מ, הבחירה שלנו היא בעצם רק הצעה והשם המוצע על ידינו יעבור בחינה של רשם החברות. כאשר אנו מעוניינים לרשום סימן לשרות או למוצר שלנו, הבקשה שלנו עוברת בחינה מדוקדקת אצל רשם סימני המסחר והשרות. ללא אישור הרשמים האלה, שהינם עובדים בכירים במשרד המשפטים לא יתבצע רישום של חברה בע"מ ולא של סימן שרות או מסחר. שונה המצב כאשר אנו מעוניינים לרשום שם מתחם כדי להקים עליו אתר אינטרנט. ביכולתנו לפנות לגורמים מסחריים שונים, לפעמים לרשמים, לפעמים למתווכים למיניהם. למרות שחלק מאותם גורמים נושאים את התואר "רשם" אין הם דומים במהותם לרשם החברות או לרשם שמות המסחר. רשמי שמות המתחם אינם עובדים בכירים במשרד המשפטים והם אינם מבצעים כמעט בדיקות. אם השם שאנו מבקשים איננו תפוס או שאיננו פסול מטעמי כללים מסויימים מאוד ברורים, רובם כללים טכניים, הרשם לא יסרב לרשום את השם המבוקש ואנו יכולים למצוא את עצמנו במצב ששכרנו שם מתחם לתקופה של שנה, שנתיים או אפילו 10 שנים (תלוי במדינה בה אנו רושמים) השקענו משאבים ואז אנו מקבלים מכתב דרישה או אפילו ישר כתב תביעה, לפיו עלינו למסור את שם המתחם לגורם אחר, היות ולטענתו, אנו פוגעים בזכויותיו הקנייניות או מבצעים כלפיו עוולות אזרחיות או מסחריות כאלה או אחרות. היות ודרך האינטרנט נגישות לקהל מאד רחב, יש צורך לבחון את בחירת שם המתחם בהתחשב בשיקולים יותר רחבים מאשר בחירת שם עסק שלא מיוצג באינטרנט. לשון אחרת: אם בדעתנו לפתוח חנות בקרית שמונה ושם החנות החדשה במקרה זהה לחנות ותיקה בקרית גת, ישנה אפשרות סבירה שהדבר לא יפגע בזכויות בעל החנות הותיקה ולא יגרום להטעיית לקוחות. אם לעומת זאת, הקמת החנות החדשה תהיה באותה עיר בה מצויה החנות הותיקה, ושמותיהן זהות או דומות מאוד, תתעוררנה בעיות משפטיות. באינטרנט לעומת זאת, עכל העולם הוא כפר גלובאלי ולכן, גם הבדיקות צריכות להיות לפעמים ברמה הגלובאלית ולפעמים ברמה הארצית.
לגבי עסקים חדשים או עסקים העוברים מיתוג מחדש, או השקת מוצרים ושרותים חדשים, ברגע שבוחרים שם לעסק או למוצר או לשרות החדש, צריך לבחון בו זמנית מה יהיה שם אתר האינטרנט שייצג אותו. ככל ששם האתר יהיה יותר דומה לשם השרות או המוצר שהעסק מציע, יש סיכוי יותר גדול להגעת גולשים לאתר וגם יש יותר סיכויים שלקוחותיכם ימצאו אתכם ברשת.
בעוד ששימוש בשם העסק יעזור ללקוחות קיימים למצוא את האתר באינטרנט, שם שהוא מילה מהמילון, המגדיר ו/או מתאר את המוצר או השרות יעזור לגולשים שלא מכירים אותנו להגיע לעסק, או במילים אחרות, הגולשים הם לקוחות פוטנציאליים.
שמות מתחם נרשמים באמצעות שרותי רישום מקוונים. ביסוס אתר על כתובת משנה אצל חברה גדולה לבניית אתרים המספקת כתובות משניות ללא רישום כתובות אינה טובה. עלות שם מתחם אינה גבוהה ואם מישהו חושב לקדם עסק באינטרנט בלי שם מתחם, אולי כדאי שיחשוב שוב אם הוא בכלל מסוגל להקים ולנהל עסק.
שם מתחם אחד יכול להיות רשום על אדם אחד או תאגיד אחד ומכאן שאם שם מתחם שבחרנו, בצירוף סיומת מסוימת כבר רשום על שם מישהו אחר, נאלץ לחפש שם אחר, או להמתין שאולי שם המתחם יתפנה (כי המחזיק בו שכח לרשמו מחדש, או לא רוצה אותו יותר). כן נכנסים לפעולה היצירתיות ויצר ההתחכמות של היזם. יש כאלה שיחפשו שם מאד דומה ויש כאלה שירצו לדבוק בשם וירצו לשנות רק את הסיומת. זה נראה פשוט, אך זה עלול להתגלות כלא כדאי בהמשך הדרך. מצד שני, אם נראה לכם שמישהו רשם שם מתחם שהוא דומה מידי או עלול להטעות את ציבור הלקוחות הפוטנציאליים ולהבריח אותם מהאתר שלכם לאתר חדש של מישהו אחר, יתכן מאד שהתחושה שלכם מבוססת, שרישום אותו השם פגע בזכויות שלכם, רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני אינטרנט וקניין רוחני, כי יתכן ויש לכם עילת תביעה נגד הבעלים של האתר החדש. מזה כזמן מה ניתן לרשום גם שמות מתחם הכתובים באותיות עבריות, אך לפני שמחליטים, תחשבו מה זה יעשה ללקוחות, שותפים אסטרטגיים וכ"ד מחו"ל שלא מסוגלים להציג עברית במחשב שלהם.
במידת האפשר, יש לבחור שם מתחם או שמות מתחם שכוללים גם את שם העסק וגם את שם המוצר והשרות. אם לא בעזרת שם מתחם אחד, אז בעזרת שניים. בכלל, מי שמסתכל רחוק וחושב בגדול, לפעמים דואג לרשום גם שמות מתחם דומים לשמות שהוא רוצה להשתמש בהם, על מנת למנוע רישומם ע"י מתחרים. לפעמים, לרשום כמה שמות מתחם נוספים יותר זול מאשר להעסיק אחר כך עורך דין ולבלות ימים יקרים בהכנה וניהול של תביעות ובבתי משפט או בבוררויות.
תחשבו מה השגיאות האפשריות שאנשים עלולים לעשות כשמקלידים את שם המתחם שבחרתם. במידת האפשר, צמצמו את שם המתחם למינימום. גם בעניין זה אחת ההמלצות היא לרשום שמות מתחם שהם דומים ונובעים משגיאות כתיב והקלדה. השפה העברית היא פונטית, האנגלית לא. ישנם מילים בעברית שניתן לכתוב אותן באנגלית בצירופי אותיות שונים ומשונים. ישנן גם מילים שלא משנה איך נכתוב אותן באנגלית, זר שלא יודע עברית לעולם לא יבין ולא יצליח לבטא את המילה באופן דומה למה שכותב העברית התכוון. צריך להתייעץ עם בונה האתרים ולהקשיב לו בעניין הזה, אך צריך לזכור שהבדיקה המשפטית צריכה להיעשות לפני קבלת ההחלטה הסופית, שכן שם של אתר שדומה לשם של אתר או עסק קיים עלול להוות עוולה של גניבת עין או של הפרעת גישה לעסק.
לאחר שבחרתם את המילה, את צירוף המילים או האותיות שברצונכם שיהיו שם המתחם, צריך לבחור גם את הסיומת. הסיומת הראשית של ישראל וישנן סיומות משנה, כגון co.il net.il אך אין שום מניעה מעשית לרשום את האתר במרשמים גלובליים, בסיומות כגון .com .net .biz או בסיומות של מדינות זרות ומבוקשות כגון .tv .us גם בעניין זה צריך לזכור שלקיחת שם של אתר קיים ורישומו בסיומת אחרת יכול במקרים רבים להוות עוולה ולהסתיים באבדן שם המתחם ואפילו בתשלום פיצויים והוצאות משפט לצד הנפגע.
אצל רוב הרשמים ניתן לרשום שמות שכוללים בין 3 ל 63 סימנים, אך צריך לזכור שככל שיש יותר סימנים, יש יותר סיכויים לטעויות הקלדה ושחלק מהדפדפנים לא יצליחו להתמודד עם שם מתחם שיש בו יותר מ 23 סימנים. כמו כן, לא ניתן לרשום שם מתחם המתחיל בסימן שאינו אות או ספרה.
רישום שמות מתחם שהם שמו של אדם מפורסם: כידוע יש הרבה מאוד אנשים מפורסמים שלא פעילים במיוחד במרחב הוירטואלי ולכן לא מצאו לנכון לרשום לעצמם שם מתחם. מעשית ניתן לרשום שמות מתחם מהסוג הזה אך יש סבירות מאד גבוהה שהעניין יסתיים בדרישה או בתביעה להעברת שם המתחם לידי המפורסם, העברה שתעלה ליזם המתחכם גם בהוצאות נוספות.
רשימה זאת מהווה מעין מבוא לנושא המורכב והתוסס והמתפתח של בעיות משפטיות ברישום שמות מתחם ואיננה מתיימרת למצות את הנושא, להוות יעוץ משפטי או לבוא במקום יעוץ פרטני אצל עורך דין המומחה בדיני אינטרנט.
דורון זיסו, משרד עורך דין, נוטריון ומגשר
